חזון ויעדים יחידות הפקולטה מרכזי ומכוני מחקר ביטאון הפקולטה ספריה לוח סמינרים חדשות מפה גלריה סרטונים מלגות ספר טלפונים לוח סמינרים

המעבדה לסימולאטור נהיגה: היחידה להנדסת תחבורה וגיאו-אינפורמציה

Launch in external player

חנין פרח סיימה את התואר הראשון שלה בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון (2002) בהתמחות בשרשרת קונסטרוקציה כפולה ושרשרת תחבורה, סיימה את לימודי התואר השני בתחבורה (2004) וכיום הינה דוקטורנטית ביחידה להנדסת תחבורה וגיאו-אינפורמציה. עבודת המחקר של חנין בתואר השני בהנחיית פרופ' אבישי פולוס ופרופ"ח משה פולטשק מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול התמקדה בניתוח וכימות השפעת תשתית הדרכים על התרחשות תאונות דרכים. במסגרת עבודתה, פיתחה חנין שלושה מודלים לחיזוי תאונות לכבישים בין-עירוניים דו-נתיביים על סמך מאפייני התשתית והתנועה. מתוצאות המחקר של חנין - תשתית טובה יכולה להפחית את שיעור התאונות ב-45-50% בממוצע. התעניינותה של חנין בתחום תאונות הדרכים לא נעצר עם סיום תואר המגיסטר וחנין החליטה להעמיק ולהרחיב את הידע שלה בתחום על ידי לימודי הדוקטורט. נושא הדוקטורט של חנין הינו "פיתוח מודל לחיזוי תאונות המבוסס על מאפייני תשתית, תנועה והתנהגות נהגים" בהנחיית פרופ' פולוס וד"ר שלמה בכור. לצורך ביצוע המחקר זכתה חנין במענק מחקר ממשרד המדע והטכנולוגיה ביוזמת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

הרחשות תאונות הדרכים מושפעת ונגרמת על יד ארבעה גורמים עיקריים: הגורם האנושי, גורמי התשתית/ הדרך, גורם הרכב, וגורמי הסביבה. כאשר אנו קוראים בעיתונים על התרחשות תאונת דרכים כזו או אחרת, נדמה כי הגורם האנושי הוא זה הזוכה לתשומת הלב הרבה ביותר. אולם, אם נתייחס למחקרים שנעשו בנושא מודלים לחיזוי תאונות, הרי שמאפייני התשתית והתנועה זכו למחקר נרחב ואילו הגורם האנושי איננו נכלל בהם, למרות חלקו הנכבד בהתרחשות תאונות דרכים. הכללת גורם זה במודלים לחיזוי תאונות היא בעלת חשיבות גבוהה ומהווה אתגר מחקרי בשל המורכבות הגבוהה הטמונה בה. המחקר מתמקד בבחינת התנהגות הנהגים בעקיפה בכבישים בין- עירוניים דו נתיביים. המחקר שהינו ראשון מסוגו בישראל, יתבצע בתנאי מעבדה על ידי השימוש בסימולטור נהיגה שנרכש לאחרונה. במחקרים רבים הבודקים אספקטים שונים של נהיגה בוחנים את התופעה הנבדקת באמצעות סימולאטור המדמה מצב נהיגה ללא הצורך לצאת לשטח. לסימולאטור נהיגה מספר יתרונות על פני ביצוע ניסוי בסביבה אמיתית. בניגוד למבחני שטח, סימולאטורים מאפשרים שליטה מלאה על תנאים סביבתיים ויעילים הרבה יותר בבניית הניסוי ובאיסוף המידע. בנוסף, הם מציעים סביבה בטוחה לבדיקת תנאים שעלולים להיות מסוכנים לניסיון בסביבת העולם האמיתי, כגון חקירת תהליך העקיפה.
הסימולטור STISIM שנרכש ע"י הטכניון במימון של ד"ר תומר טולדו מאפשר שמירת מגוון רחב של נתונים כל 0.1 שנייה כגון: מהירות הנסיעה של הרכב הנבדק ושל הרכבים האחרים בסימולטור והמהירות היחסית ביניהם, המיקום האורכי והרוחבי של הרכב הנבדק, המיקום של שאר הרכבים יחסית לרכב הנבדק, וכו'. מנתונים גולמיים אלו היה ניתן לחשב את הפרמטרים החשובים למחקר זה כגון: מספר העקיפות שהנהג עשה, גודל הפערים לעקיפה, איזו פערים נדחו ואיזו התקבלו, מרחק העקיבה של הרכב הנבדק מהרכב המעקב, מספר עבירות תנועה, ומספר תאונות דרכים.
הסימולטור אפשר בדיקת התנהגות הנהגים בתנאי עקיפה שונים ובחינת רמת הסיכון שנהגים שונים מוכנים לקבל. התנהגות הנהגים נבדקה בזמן הנהיגה בסימולטור במספר תסריטים שונים המדמים כבישים עם מצבי תשתית ותנועה שונים. לצורך המחקר נבנו 16 תסריטים שונים. בתכנון התסריטים נלקחו ארבעת המשתנים הבאים: מצב התשתית, נפח התנועה, מהירות הרכבים הנוסעים בכיוון הנבדק ומהירות הרכבים הנוסעים בכיוון הנגדי. כאשר נלקחו בחשבון שתי רמות לכל משתנה, לדוגמא: נפח תנועה נמוך ונפח תנועה בינוני. התמונה הבאה מתארת חתך דרך של קטע דרך מאחד התסריטים עם תשתית טובה.
המחקר בדק את פערי העקיפה שנהגים שונים מקבלים ודוחים בתסריטים השונים שמדמים מצבי תשתית ותנועה שונים. כ-100 נהגים השתתפו בניסוי, חלקם סטודנטים ועובדים בטכניון. במסגרת המחקר פותח מודל לקבלת פערים בעקיפה לכבישים בין-עירוניים דו-נתיביים שלוקח בחשבון את מאפייני התשתית, מאפייני התנועה ומאפייני ההתנהגות של נהגים. בספרות לא קיימים מודלים כאלו עבור כבישים מסוג זה ורוב המודלים לקבלת פערים פותחו עבור צמתים ולא קטעי דרך. מהמודל שפותח נמצא שהמאפיינים שמשפיעים ביותר על ההחלטה לקבל או לדחות פער הינם: (1) מהירות הנסיעה של הנהג; (2) המרחק שהנהג שומר מהרכב לפניו שמבטא מידת האגרסיביות של נהגים; (3) גודל הפער לעקיפה (4) מצב התשתית (תשתית טובה לעומת תשתית גרועה) ו- (5) מהירות הרכב המעכב.
המחקר נמצא היום בשלבים האחרונים. בהמשך המחקר יפותח מדד שמשקף את מידת האגרסיביות של נהגים. ההנחה היא שנהג אגרסיבי ינהג במהירות גבוהה, תוך שמירה על פערים קטנים מהרצוי בינו לכלי הרכב שלפניו ויפגין התנהגות המתאפיינת בחוסר סבלנות ובעקיפה במצבים מסוכנים. הנחה נוספת היא שנהגים אגרסיביים נוטים בדרך כלל לקבל פערי עקיפה קטנים ומסוכנים מכיוון שהם עושים הערכת יתר להסתברות להשלמת העקיפה בבטיחות. בנוסף המחקר יבדוק את השפעת חוסר הסבלנות של הנהגים על גודל הפערים המתקבלים ועל מידת האגרסיביות. השערת המחקר הינה שככל שמצב התשתית גרוע יותר ונפח התנועה גדול יותר בכביש, מספר ההזדמנויות לביצוע העקיפה יקטן, וכתוצאה מכך תגדל חוסר הסבלנות ומידת האגרסיביות של הנהגים. בנוסף שככל שמידת האגרסיביות של הנהגים בכבישים עולה, ההסתברות לתאונות דרכים גם היא עולה.

צילום: משה ברקון

המסלול להנדסת תחבורה

חיפוש
עמוד בית |  מפת הפקולטה |  אלפון פקולטי |  מפת אתר |  צור קשר |  English
  Copyright © 2006 Civil. All Rights Reserved. Created by Catom web design