איתור קורונה במערכת הביוב

פיתוח טכנולוגיה לאיתור הנגיף ברשת הביוב – פרויקט טכניון פתוח ובטוח

אחד האתגרים הגדולים שמציבה מגפת הקורונה בפני הרשויות היא איתור מוקדם של מוקדי הדבקה וקטיעתו של מעגל ההדבקה. אף שכמות הבדיקות גדלה בהתמדה, היא מכסה רק חלק קטן מהאוכלוסייה. גישה חדשה עשויה לשנות את התמונה: ניטור אר-אן-איי של נגיפי קורונה במי הביוב. גישה זו תספק מידע על שיעור ההתפרצויות ופיזורן במרחב הגאוגרפי, ולא פחות חשוב – מידע חיוני להתראה מוקדמת על התפרצויות ולאימות בלימת ההדבקה.

קישור לכתבה במעריב: לא בצינורות המקובלים

מאחר שהנגיף מגיע דרך הצואה למערכת הביוב, ניטור של מערכת זו יכול להניב מיפוי מהיר של אוכלוסייה גדולה, לרבות חולים א-סימפטומטיים, ומניעה מוקדמת של התפרצות מחודשת. בעולם כבר קיימות טכנולוגיות של “אפידמיולוגיה מבוססת שופכין” (Wastewater-based epidemiology) המשמשת לניטור חיידקים ונגיפים. בישראל אותרו נגיפי פוליו במערכת הביוב בשנת 2013 – איתור שהוביל למבצע חיסונים שמנע מגפה ולאימות של סיום ההתפרצות. אתגרים: מיצוי הנגיף ממי הביוב ו”כיול” של הכלים כך שיהיה אפשר להסיק מסקנות כמותיות לגבי האוכלוסייה, כלומר להעריך כמה חולים יש באזור הנבדק.

בקבוצת המחקר המובילה גישה זו בהקשר של מגפת הקורונה חברים פרופ’ ערן פרידלר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, פרופ’ אריאל קושמרו מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ואוהד רינות מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד”ר יאיר לואיס מהטכניון וד”ר איתי בר אור, מנהל המרכז הארצי לנגיפים בסביבה מהמעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות. לדברי פרופ’ פרידלר, “ידוע לנו שהנגיף מסוגל לשרוד בביוב 14
ימים בטמפרטורה של ארבע מעלות צלזיוס, או יומיים בטמפרטורה של 20 מעלות, ואפשר לאתר את האר-אן-איי שלו במשך שמונה ימים. בניסויים הנוכחיים הראינו שהשיטה שפיתחנו אפקטיבית בזיהוי מוקדי התפרצות של קורונה,
ובעתיד נוכל ליישמה גם באיתור מוקדם של מחלות אחרות.”

שינוי גודל גופנים
ניגודיות